' + ret.debug + '
פילאטיס מזרון או מכשירים

דהשלב הראשון בפילאטיס הוא להגיע לאימונים ולהתמיד.

השלב השני בפילאטיס, הוא להתמסר להנחיות המוזרות מבלי לנסות להבין. זהו שלב מתסכל, המשיל את שכבות האגו שתמיד רוצה להבין ומתרץ את זה ב"אם אני לא מבין אז איך אני אעשה את זה". בכל לימוד של דרך חדשה קיים השלב שלא מבינים, השלב בו צריך להתמסר למנחה ולהניח לו להוביל את המתלמד לקראת תוצאה מסויימת. מאותו רגע מתחילה ההבנה. אחרי שעוברים  את השלב בו חווים תחושה חדשה, מבינים שאי אפשר היה להבין את התחושה לפני שחווים אותה. זה פשוט בלתי אפשרי. האם אפשר לדמיין איזה נוף עומד להתגלות בפנינו במסע בטבע לפני שהוא מתגלה לפנינו? האם אפשר להבין או לדמיין איך זה להיות הורים לפני שזה קורה? אותו דבר ב פילאטיס.

בשלב השלישי, לאחר שמבינים את הצורך בהתמסרות לדרך ההנחיה המיוחדת של מדריכת הפילאטיס המקצועית, ניתן להגיע לרמות תובנה ולשאול את השאלות המקצועיות. למה? מתי? עד איפה? מאיפה? איך? למי? בשלב הזה מתחילים המתאמנים להתפנות לשאול את השאלות המהותיות, כמו:

"מה מטרת התרגיל: מדוע אנו מבצעים אותו?"

"מאיפה מתחילה התנועה? היכן היא מסתיימת?

"מתי השריר צריך להתחיל לעבוד ומתי שריר אחר מצטרף?"

המתאמן יודע שהתנועה לא צריכה להיראות כמו שהיא נראית על אחרים, אלא שהוא אמור לדעת מה הוא צריך להרגיש תוך כדי התנועה. כל אחד יעשה את התנועה שונה מהאחר, בהתאם למבנה גופו ולמצב גופו. המתאמן מגיע לרמה, שהפידבק הויזואלי אינו מהווה תפקיד, אלא המודעות הפנימית והחיבור למה שהוא מרגיש תוך כדי התנועה. מתאמן מתחיל בפילאטיס זקוק להדגמות על מנת לחקות את התנועה. מתאמן מתקדם בפילאטיס יכול להקשיב להנחיות בהתמסרות ללא צורך להעתיק את התנועה. בשלב של המודעות, הוא מחפש את המילים שמתארות את סדר גיוס השרירים האחראיים על כל שלב בתנועה המבוקשת. הוא רוצה לדעת איך מרגיש כל שריר שאמור להתגייס בכל שלב. הוא רוצה להתרכז בתחושות האלו על מנת לדעת כיצד לשמור על פעולת השרירים לאורך התנועה מבלי לאבד אותם. הוא מבין שהוא רוצה לפעול על פי יכולת השרירים שלו ולא על פי מה שהוא חושב, או רוצה שהשרירים שלו יעשו.

בשלב זה, הוא עדיין זקוק להנחיית מדריכת הפילאטיס ולמשוב בנוגע לאיכות הביצוע, לתיקונים ולתשומת לב מיוחדת.ד

השלב הרביעי מוביל את מתאמן הפילאטיס לרמה בה הוא כבר לא צריך את המשוב המתמיד של מדריכת הפילאטיס. הוא כבר מזהה פעולה נכונה, הוא מצליח לזהות דפוס שגוי של גיוס שרירים, תנוחה לא נכונה או לא מתאימה למבנה גופו. הוא מצליח לזהות את השלב בו הוא יכול להתקדם, להגביר עומסים, להגדיל טווחי תנועה והוא יכול להתאמן באופן עצמאי בביטחון מלא שידע לעצור ולשאול את השאלה הנכונה. מדריכת הפילאטיס מנחה הנחיות פשוטות ולא צריכה לרדת לפרטים על מנת ללמד. שלב הלימוד התפתח והמתאמן מתבסס על מיומנות שנרכשה בשלב הקודם.

השלב החמישי הוא השלב שבו כל תרגילי הפילאטיס מתבצעים נכון באופן אוטומטי. הגוף מצליח לייצב את עצמו מול הוראה פשוטה וקצרה וכל תנועה מתחילה מהשריר הנכון ומסתיימת ברגע שהשריר מאבד את יכולתו לשלוט בתנועה. בשלב הזה ניתן להוסיף ולשלב תנועות וכוחות מכיוונים שונים, בו זמנית ולפתח יכולות ברמה גבוהה. בשלב זה, לימוד תרגיל חדש מתבצע בחן ובקלילות והלמידה קלה למרות שהתרגיל מסובך.

בשלב הזה, הפילאטיס נכנס לכל תאי הגוף ברמה של מודעות מעבר לשעות האימונים. ההליכה משתנה, הריצה, משחק הכדורסל, הרכיבה על האופניים, השחייה, הזמרה, הישביה והנגינה מול הפסנתר וכל פעילות אחרת. כל מתח שמתפתח, מזוהה בשלב הראשוני ומקבל מיד התייחסות פשוטה המבטלת אותו. המתאמן המצוי ברמת מודעות הפילאטיס הגבוהה, יודע להתייחס לכל כאב כאל סימן ולא כאל תסכול ופחד. הסימן מעורר מיד צורך בהתגייסות כל המערכות שיודעות כבר להתארגן ולטפל בסימפטום מהמקור ולא להעלים אותו מבלי להתייחס למקור.

מודעות פילאטיס, היא השלב הבא באימוני הפילאטיס. המודעות שמעלה חיוך על הפנים, המודעות שמחזקת אותנו מבפנים, המודעות שמקרינה החוצה באור של עוצמה.

מאת דניאלה מלאך, סטודיו לפילאטיס מכשירים בתל אביב

לאתר 

לפרטים נוספים: 03-6483521

                         054-4792960

.